הפורום הנאות לדון בתביעה של חברה בריטית המשווקת נדל"ן בקרב תושבים זרים בארץ הוא הפורום האנגלי

התובעת הינה חברה הרשומה באנגליה, ולטענתה, עוסקת בשיווק פרוייקטים של נדל"ן במדינת ישראל בקרב תושבים זרים, בעיקר אנגלים. התביעה בתיק זה הוגשה על ידי התובעת בגין תשלום שכר טרחה, אותו חייבים לה הנתבעים, לטענתה, בגין שלוש דירות נופש שרכשו הנתבעים בישראל באמצעות התובעת.

אין מחלוקת, כי התובעת הינה חברה הרשומה באנגליה וכן כי גם הנתבעים מתגוררים באנגליה. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי פעולת השיווק נשוא התביעה בוצעה על ידי התובעת באנגליה. כל שטוענת התובעת בעניין זה הוא, כי הנתבעים מתגוררים גם בישראל.

בדיון שהתקיים בפני ביום 5.5.09 נקבע, כי תידון שאלות הפורום הנאות לבירור הסכסוך נשוא תיק זה, ונקבעו מועדים להגשת ראיות הצדדים בעניין זה.

העובדות, שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, לעניין הפורום המתאים לדון בתביעה הן כדלהלן:

התובעת הינה חברה הרשומה באנגליה ומשרדיה מצויים בלונדון;

הנתבעים הינם אזרחים בריטיים ותושבי אנגליה;

ההסכם נשוא התביעה נכרת בלונדון;

הדין החל במקרה זה הוא הדין האנגלי.

נראה כי דבר אחד ויחיד קושר את התביעה לישראל. רכישת הדירות בוצעה בישראל.

כפי שעולה מהאמור בכתב התביעה עצמו (סע' 2) ברור לתובעת, כי מקום מגוריהם העיקרי של הנתבעים הוא באנגליה. כל שיש לנתבעים בישראל, גם לטענת התובעת, היא כתובת מגורים, או כפי שנאמרו הדברים בכתב התביעה עצמו: "הנתבעים הינם תושבי אנגליה אשר להם כתובת רשומה אף בישראל ...".  יתירה מכך, כלל לא ברור, האם לנתבעים יש עדיין כתובת מגורים בישראל, ונראה כי התובעת אינה חולקת על טענת הנתבעים, כי אין להם יותר כתובת מגורים בישראל. לפיכך לא ברורה טענת התובעת בסעיף ד.3. לכתב סיכום טענותיה, כי עיקר עסקם של הנתבעים בישראל, דבר שלא נטען כלל וכלל בכתב התביעה.

בעניין דוקטרינת "הפורום הבלתי נאות" נאמר לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 10250/08, קציב נ' ZAO RAIFFEISENBANK, טרם פורסם, סע' 4 לפסה"ד:

"השאלה האם הפורום המקומי הינו הפורום המתאים לדון במקרה מוכרעת, דרך כלל, בהתאם למבחן 'מירב הזיקות'. היינו, בית המשפט בוחן מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת נשוא הדיון ".

עוד נאמר שם בסע' 7 לפסה"ד:

"בגדרי ההחלטה בדבר הפורום המתאים לדיון בתובענה יש לבחון גם שיקולי יעילות. במסגרת זו נבחנת ציפייתם הסבירה של הצדדים ביחס למקום הדיון בתובענה וכן האינטרס של ישראל ושיטת המשפט הישראלית לדון בתביעה ( רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Servicos de Saude S/C Ltda , פ"ד נז(5) 414, 422-421 (2003)). בענייננו, יש טעם בטענת המשיב לפיה במקרה בו הוברחו כספים לישראל נוצרה ציפייה סבירה לערוך את הדיון בארץ. לצד זאת, יש ליתן משקל לשיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי הישראלי לדון בתביעה מסוג זה. כידוע, המשאבים העומדים לרשות מערכת השיפוט הינם מוגבלים ויקרי ערך. הדיון בתביעה מסוג זה, אשר הקשר שלה לישראל אינו רב, עלול לבוא על חשבון דיון בתביעות אחרות, בעלות קשר הדוק יותר לישראל (מיכאיל קרייני "שיקולי הפורום הנאות: מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו" מחקרי משפט יט 67, 89-88 (2002))".

המדובר במקרה דנן במצב דברים בו גם מכתב התביעה עצמו עולה שמירב הזיקות הינן לפורום האנגלי. זאת לנוכח מקום מגורי הצדדים, מקום ההתקשרות בהסכם נשוא התביעה ובמיוחד הדין החל. במקרה זה חל הדין האנגלי, שהוא בבחינת דין זר בבתי המשפט הישראלים, וליכך טעון הוכחה. הוכחת הדין הזר תסרבל את הדיון, ככל שהסכסוך יידון בבית המשפט הישראלי, ותגזול משאבים, אותם יהיה ניתן לחסוך בנקל, אילו ידון הסכסוך בפני הפורום האנגלי, שנראה כי הוא הפורום הטבעי לדון בסכסוך בין שני אנגלים, שעליו חל הדין האנגלי והוא נוגע להסכם שנכרת באנגליה.

בכל הנוגע לשיקולי יעילות הדיון לא הציגה התובעת נימוק כלשהו, שיביא לייעול ההכרעה בסכסוך אילו ידון בישראל. התובעת לא הציגה נימוק כלשהו, ולפיו לא ניתן לברר את הסכסוך בבתי המשפט האנגלים.

לנוכח כל האמור לעיל, נקבע בזאת, כי הפורום הנאות לדון בסכסוך זה הוא הפורום האנגלי.

אשר על כן, התביעה נמחקת.

התובעת תשא בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דינם בסך 6,500 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.